איך לאחסן נכון מי שתייה: באילו ובאילו תנאים

אחסון מים לא קשה בכלל, אבל העיקר לדעת איזה סוג של מנות לבחור בשביל זה ומה התנאים צריכים להיות.

כללים לאגירת מי שתייה

מים שמתוכננים להיאחסן לזמן מה לא צריכים להיות עם כלור או להכיל זיהומים אחרים. אבל ברוב הבתים הם משתמשים במי ברז. לכן, יש לאסוף אותו במיכל אמייל לא סגור ולהשאיר אותו למשך הלילה. הזמן הזה מספיק כדי שהכלור ייעלם. רק לאחר תהליך כזה ניתן לכסות את המיכל עם המים ולשלוח אותו לאחסון.

לאחר הרתיחה, המים מאוחסנים גם במיכל אמייל מכוסה. לאחר הסינון, המים מוזגים למיכל זכוכית לאחסון; רצוי להשתמש בהם לאחר לא יותר מיומיים.

מיכל מתאים לאחסון מים

מיכל זכוכית נחשב לאופציה הטובה ביותר לחיסכון במים לאורך זמן. אם מיכל כזה אטום הרמטית, ניתן לאחסן את המים בו במצב מתאים למשך 3 שנים.

מיכלי קרמיקה או חימר, חביות או מיכלי מתכת מתאימים גם לאחסון מים לטווח ארוך. הדבר העיקרי היחיד הוא שלמכלים כאלה יש ציפוי אמייל או נייטרלי אחר בפנים שאינו משחרר חומרים מזיקים בעת אינטראקציה עם מים.

יש להתייחס בזהירות לבקבוקי פלסטיק. פלסטיק באיכות נמוכה משחרר אלמנטים מסוכנים לבריאות. כמו כן, אסור לאחסן מים במיכלי מלמין.

בכפוף לתנאי הטמפרטורה הנכונים של 20-30 מעלות צלזיוס, ואם מיכל פלסטיק סגור (אם הוא חומר איכותי) עם מים ממוקם במקום חשוך, הוא יכול להתאים לשימוש בין שישה חודשים לשנה. יש להשתמש במים מבקבוק פלסטיק פתוח לשתייה תוך שבוע.

כאשר קונים מים בבקבוקים כאלה, כדאי לקחת בחשבון את תאריך הביקבוק, כי ככל שהמים "טריים" כך הם יכולים להיות זמן רב יותר במצב מתאים.

ראו את הסרטון "איך לאחסן מים נכון או במה לאחסן אותם" מערוץ "טיפים לבריאות":