איך מקפיאים לפת
לפני כ-100 שנה, הלפת הייתה כמעט המנה העיקרית על השולחן, אבל עכשיו היא כמעט אקזוטית. ולשווא לגמרי. אחרי הכל, לפת מכילה את הכמות המקסימלית של יסודות בעלי תכונות אנטי-סרטניות ופוליסכרידים קלים לעיכול, שהם הכרחיים בתזונה. הקפאת לפת לכל השנה קלה מאוד, קלה יותר מלפת מאודה.
וצריך לומר שזו לא רק הקפאה, אלא אמצעי לשמר ככל האפשר את סגולות הריפוי של הלפת עד לקטיף הבא. זה לא סוד שכאשר מאוחסנים במרתף, או פשוט במקרר, ירקות עלולים להירקב, לנבוט, ולאורך זמן, כל החומרים המסרטנים והחנקים מהקליפה מתפזרים בצורה חלקה בכל הירק, עד למרכזו. וכתוצאה מכך, ייתכן שלא תקבל סט של ויטמינים, אלא הרעלה חמורה של הגוף. הדרך היחידה למנוע זאת היא להקפיא את הלפת.
להקפאה, בחרו לפת בגודל בינוני ללא סימני ריקבון או עייפות. שוטפים היטב את ירקות השורש ומקלפים אותם.
חותכים את הלפת לקוביות קטנות או רצועות, תלוי איך אתם רגילים ומה תבשלו ממנו אחר כך.
מרתיחים מים בסיר ויוצקים לתוכם את קוביות הלפת המוכנות.
צריך להלבין את הלפת רק 3-5 דקות, ולאחר מכן צריך לקרר אותן מהר מאוד. מים קרים עם קוביות קרח מתאימים לכך.
השתמשו בכף מחוררת או במסננת כדי לייבש מעט את הקוביות המולבנות על מגבת.
אורזים את קוביות הלפת בשקית זיפלוק, מנסים להוציא את כל האוויר החוצה, ומניחים את השקית במקפיא.
בצורה זו ניתן לאחסן לפת עד 10 חודשים, ותמיד יהיו לכם ירקות טריים קפואים למרקים, תבשילים או סלטים.
הסרטון הזה יספר לכם איך לבשל לפת מאודה: